שלב 1: העצירה ובדיקת הנשיפה
החוק מתיר לשוטר לדרוש מכל נהג לתת דגימת נשיפה, גם כשאין שום חשד לעבירה (סעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה). לכן מחסומי "ינשוף" אקראיים הם חוקיים.
לפני הבדיקה השוטר חייב להסביר לכם את מטרתה, לבקש את הסכמתכם ולהסביר מה המשמעות המשפטית של סירוב (סעיף 64ב(ב2)). הבדיקה נעשית במכשיר שאושר לשם כך. אחרי הבדיקה נרשם דין וחשבון שכולל את התוצאה, השעה, המקום ופרטי הבודק, והעתק שלו צריך להימסר לכם מיד (סעיף 64ג).
אם הייתם מעורבים בתאונה, או שיש לשוטר חשד סביר שאתם שיכורים, הוא רשאי לדרוש גם בדיקת דם או שתן (סעיף 64ב(ב)).
מה נחשב "שיכור" לפי החוק
ההגדרה רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב. היא כוללת:
- ריכוז אלכוהול מעל הסף: 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, או 50 מיליגרם ל-100 מיליליטר דם (תקנה 169א לתקנות התעבורה).
- סף מחמיר של 50 מיקרוגרם בנשיפה (או 10 מ"ג בדם): חל על נהגים חדשים, נהגים מתחת לגיל 24, נהגי רכב ציבורי ונהגי רכב מסחרי או רכב עבודה מעל 3,500 ק"ג (סעיף 64ב(א)(3א)).
- סמים: סם מסוכן או תוצרי פירוק שלו בגוף, בלי קשר לכמות.
- "תחת השפעה": גם מתחת לסף, אם יש ראיות לכך שהנהג היה תחת השפעה.
סירוב לבדיקה: מה המחיר?
מי שמסרב לתת דגימה "יראו אותו כמי שעבר עבירה" של נהיגה בשכרות (סעיף 64ד). כלומר, הסירוב לא חוסך דבר. הוא עלול להוביל לאותו כתב אישום ולאותה פסילת מינימום. החריג היחיד בחוק נוגע לבדיקת דם שלא נלקחה בגלל חשש לבריאותכם.
שלב 2: פסילה מנהלית ואיסור שימוש ברכב
נהיגה בשכרות מופיעה ברשימת העבירות שבגללן קצין משטרה (בדרגת מפקח ומעלה) רשאי לפסול רישיון ל-30 יום, אם הוא סבור שיוגש כתב אישום (סעיף 47 והתוספת הרביעית לפקודה). אם הייתה תאונה, הפסילה המנהלית יכולה להיות ל-60 יום, ובתאונה שבה נהרג אדם ל-90 יום.
השוטר נוטל את הרישיון ונותן אישור וזימון לשימוע בפני קצין בתוך שלושה ימים. בפועל, השימוע מתקיים לעיתים קרובות כבר בתחנה. הפסילה מתחילה ממועד ההחלטה, אבל הימים עד שמפקידים את הרישיון לא נספרים בתקופת הפסילה.
בנוסף, קצין רשאי לתת הודעה שאוסרת שימוש ברכב שבו בוצעה העבירה ל-30 יום, ול-60 יום אם הייתה הודעה כזו על אותו רכב בשלוש השנים האחרונות (סעיף 57א והתוספת השביעית).
על פסילה מנהלית אפשר לבקש מבית המשפט ביטול. הנושא מוסבר בהרחבה במדריך על פסילה מנהלית.
שלב 3: כתב האישום
התיק עובר לתביעה, והיא מחליטה אם להגיש כתב אישום. אם עברו שלושה חודשים מהפסילה המנהלית ולא הוגש כתב אישום, הפסילה מתבטלת, אלא אם בית המשפט האריך אותה מטעמים מיוחדים (סעיף 50).
עם הגשת כתב האישום התביעה יכולה גם לבקש מבית המשפט לפסול את הרישיון עד סוף ההליך (סעיף 46). זה הליך נפרד, ויש בו מקום לטעון נגד הבקשה.
שלב 4: בית המשפט לתעבורה
הדיון הראשון הוא בדרך כלל דיון הקראה. בשלב הזה כדאי שכבר יהיה בידיכם חומר החקירה: הדוחות, תוצאות הבדיקה, התיעוד מהמכשיר ופרטי השוטרים.
בדיקה מקצועית של התיק עוסקת בשאלות כמו: האם נמסר לכם ההסבר הנדרש לפני הבדיקה? האם המכשיר היה תקין ומאושר? האם ההליך בוצע לפי הנהלים? האם התיעוד שלם ועקבי? התשובות קובעות אם יש בסיס לניהול הוכחות, להסדר טיעון, או לטיעון לעונש בלבד. אין תשובה אחת שמתאימה לכל תיק.
שלב 5: גזר הדין
העונש על נהיגה בשכרות הוא עד שנתיים מאסר או קנס (סעיף 62(3)). מעבר לכך החוק קובע פסילת מינימום של שנתיים, וארבע שנים אם הנהג הורשע באותה עבירה בשנה שקדמה לה (סעיף 39א). בית המשפט רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר רק "בנסיבות מיוחדות" שעליו לפרט בפסק הדין.
לרוב מצטרפים לפסילה גם פסילה על תנאי, קנס, ולעיתים ענישה נוספת כמו עבודות שירות או מאסר על תנאי. ההרשעה גם רושמת לחובתכם 10 נקודות (התוספת השישית לתקנות התעבורה). בית המשפט רשאי להתחשב בתקופת הפסילה המנהלית שכבר ריציתם, אבל זה לא קורה באופן אוטומטי .
מה כדאי לעשות לאורך הדרך
- שמרו כל מסמך שקיבלתם, ובמיוחד את העתק דוח הבדיקה, את הודעת הפסילה ואת הודעת איסור השימוש ברכב.
- אל תנהגו בזמן פסילה. זו עבירה חמורה בפני עצמה.
- הקפידו על כל מועד: שימוע, הפקדת רישיון ודיונים.
כל שלב בהליך פותח אפשרויות אחרות, וההחלטות שמתקבלות בשלבים המוקדמים משפיעות על ההמשך. אם נעצרתם או קיבלתם כתב אישום, אתם מוזמנים לפנות אליי לשיחת ייעוץ ראשונית, בלי התחייבות. נעבור יחד על המסמכים, ואסביר לכם מה האפשרויות במקרה שלכם.




